arrogance

arrogance

n.f. arrogance

Orgueil qui se manifeste par des manières hautaines, méprisantes: Il nous a dévisagées avec arrogance (fatuité, morgue [sout.], suffisance; déférence, humilité).

Synonymes et Contraires

arrogance

nom féminin arrogance

Attitude hautaine.

condescendance, dédain, fatuité, hauteur, impudence, insolence, morgue, orgueil, présomption, prétention, suffisance, supériorité -littéraire: fierté, outrecuidance, superbe.

affabilité, aplatissement, bienveillance, bonhomie, déférence, humilité, modestie, platitude, simplicité, soumission -littéraire: aménité.

Traductions

arrogance גאוותנות (נ), גבהות (נ), השתחצות (נ), התייהרות (נ), התנשאות (נ), חריצת לשון (נ), יהירות (נ), יחסנות (נ), עזות (נ), עזות מצח/רוח (נ), עיניים רמות (נ״ר), עתק (ז), רגל גאווה (נ), רהב (ז), רהבתנות (נ), רוח גבוהה (נ), רום לב/עניים (ז), שחץ (ז), גַּאַוְתָנוּת, הִשְׁתַּחֲצוּת, יְהִירוּת, שַׁחַץ, עָתָק, הִתְנַשְּׂאוּת, רְהַבְתָּנוּת, רוּם לֵב/עֵינַיִם arrogantie, verwaandheid, aanmatiging, hooghartigheid, laatdunkendheid, trots Arroganz, Hochmut αλαζονεία зазнайство, фанаберия arroganza, protervia, spavalderia

n f arrogance [aʀɔgɑ̃s] mépris, insolence غطرسةυπεροψία; αλαζονείαarrogancia [ařo'γanθja]arroganza [ar:o'gantsa]###横柄（おうへい）、尊大（そんだい） [romaji: ###oohee, sondai]arogancja [arɔganʦja]arrogância [ɐʀu'gɐ̃sjɐ]высокоме́рие; надме́нностьküçümseme傲慢,狂妄自大 [pinyin: àomàn，kuángwàngzìdà]

---

arrogance [aʀɔgɑ̃s] nf → arrogance