morsure

morsure דקירה (נ), נגיסה (נ), ניכוש (ז), נקירה (נ), נשיכה (נ), עקיצה (נ), נְשִׁיכָה, דְּקִירָה, נִכּוּשׁ, נְשִׁיכָה beet, hapje عَضَّة, قضمة purema, puraisu gigitan 噛みつき, かむこと 물기 укус cắn, miếng cắn 咬, 一口 Biss δάγκωμα, δήγμα addentatura, morso, sferza kousnutí bid mordisco ugristi bitt ukąszenie dentada, mordida bett รอยกัด ısırma ухапване

n f morsure [mɔʀsyʀ] blessure faite en mordant عضة، لدغةδαγκωματιάmordedura [morðe'ðura]morso ['m§rso]かむこと、かみ傷（きず） [romaji: kamukoto, kamikizu]ukąszenie [ukɔ̃ʃɛɲɛ]mordidela [murdi'dɛlɐ]уку́сısırık [ɯsɯ'ɾɯk]咬过的伤口 ;咬过处 [pinyin: yăoguò de shāngkŏu；yăoguò chù]

---

morsure [mɔʀsyʀ] nf

→ bite

(fig) la morsure du froid → the biting cold