solitude

solitude eenzaamheid, afzondering, verlatenheid בדידות (נ), גלמודיות (נ), התבודדות (נ), יחידות (נ), לבדיות (נ), עגינות (נ), ערירות (נ), הִתְבּוֹדְדוּת, יְחִידוּת, עֲרִירוּת, בְּדִידוּת Einsamkeit μοναξιά solitudine وِحْدَة samota ensomhed soledad yksinäisyys usamljenost 孤独 고독 ensomhet samotność solidão одиночество ensamhet ความเหงา yalnızlık sự cô đơn 孤独 самота 孤獨

n f solitude [sɔlityd] fait d'être seul وحدةμοναξιάsoledad [sole'ðad]solitudine [soli'tudine]孤独（こどく） [romaji: kodoku]samotność [samɔtnɔɕʨ]solidão [suli'dɐ̃w]одино́чествоyalnızlık孤独感,孤单,寂寞 [pinyin: gūdúgăn，gūdān，jìmò]

souffrir de la solitude يعاني من الوحدةυποφέρω από τη μοναξιάsufrir de soledadsoffrire di solitudine孤独に苦（くる）しむ [romaji: kodoku ni kurushimu]sofrer de solidãoстрада́ть от одино́честваyalnızlıktan acı çekmek为孤独所苦 [pinyin: wèi gūdú suŏ kŭ]

---

solitude [sɔlityd] nf

(= isolement) → loneliness

(= paix) → solitude