vanité

vanité Eitelkeit, Vergeblichkeit, Einbildung, Hochmut, Übermut, Vanität frivoliteit, ijdelheid, lichtzinnigheid, nietigheid, vruchteloosheid, wuftheid, ijdelheid, vergankelijkheid, verwaandheid גאווה (נ), גאוותנות (נ), דברי הבל (ז״ר), יומרה (נ), נביבות (נ), ראוותנות (נ), רהבתנות (נ), ריק (ת), רעות רוח (ז), שווא (ז), שחצנות (נ), רַאַוְתָנוּת, רְהַבְתָּנוּת, שַׁחְצָנוּת, גַּאַוְתָנוּת marnost forfængelighed, tomhed frivoleco, vaneco, vanteco, vantemo empáfia, frivolidade, futilidade, inutilidade, vaidade vanagloria, vanità Суета 虛榮

n f vanité [vanite] fait d'être content de soi et de le montrer افتخارματαιοδοξίαvanidad [βani'ðad]vanità [vani'ta]虚栄（きょえい）、見栄（みえ）、自惚（うぬぼ）れ [romaji: kyoee, mie, unubore]próżność [pruʒnɔɕʨ]тщесла́виеkendini beğenmişlik自负,自夸 [pinyin: zìfù，zìkuā]

---

vanité [vanite] nf → vanity